דמיינו אישה מנהלת שמחזיקה חצי כוס מים מלאה.

רובינו היינו חושבים שהנה היא הולכת לדבר על "חצי הכוס מלאה וחצי הכוס הריקה".

במקום זה היא שאלה את העובדים: כמה כבדה לדעתכם כוס המים?"

עובדים ענו: הכוס עם המים שוקלת בין 20 ל 50 גרם...

היא ענתה : המשקל האבסולוטי אינו חשוב. המשקל תלוי בכמה זמן מחזיקים את הכוס.

• אם תחזיקו את הכוס לדקה. אין שום בעיה. קלי קלות.
• אם תחזיקו את הכוס שעה, הזרוע תכאב, תירדם.       
• אם תחזיקו כל היום הזרוע תרגיש משותקת ורדומה.  

בכל מקרה. המשקל של הכוס לא השתנה. אבל ככל שמחזיקים יותר זמן  הכוס נעשית כבדה יותר.

ככה הסטרס והדאגות בחיים ובעבודה הם כמו כוס המים.

אם תחשבו על זה לזמן מה שום דבר לא קורה. אבל לאורך זמן זה מתקבע.

אם חושבים על זה כל היום תרגישו משותקים וחסרי יכולת לעשות משהו.

זכרו : להניח את הכוס מידי פעם למטה.

מהי בעצם שחיקה בעבודה ?

מדובר במצב של תשישות ארוכת-טווח, אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע לרעה.

לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ולחץ (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם בתחום הארגוני. שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה.

סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם.  לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות גוברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים.

חשיפה ללחץ הוא דבר שיגרתי בחיי יום יום ואם היא מתונה וחולפת אז גם התגובה הנפשית והפיזית תחלוף בהתאם. לעומת זאת לחץ כבד וממושך עלול לגרום לפגיעה בבריאות. מחקרים מראים שיש מצבי לחץ בו הפרט מאבד את יכולות השליטה ואז מנסה להתמודד עם מצבו בדרכים שונות.

דרכים למניעת שחיקה

בין הדרכים היעילות למניעה והפחתת שחיקה בעבודה ניתן לציין כאלה, בכל רמות מערכת העבודה:

• מודעות - מודעות לרמת הלחץ והשחיקה מהווה כלי חיוני לזיהוי מוקדם של סימנים והתמודדות איתם בשלב ראשוני.

• דאגה לצרכים בסיסיים של העובד -שינה מתאימה ותזונה נכונה (כולל שימוש מופחת באלכוהול) מחזקות את יכולת ההתמודדות של הפרט. לקיחת פסק זמן או חופשה מאפשרות למערכת הגופנית והנפשית את ההתאוששות הנחוצה לאחר תקופות לחץ.

• עידוד לבקשת עזרה -רוב האנשים אינם פונים לעזרה או עושים זאת מאוחר מדי, וכך לא מנצלים משאב חברתי ותעסוקתי חשוב.

• פעילות גופנית -ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של פעילות גופנית סדירה, משפרת באופן ניכר את מצב הרוח של הפרט ומגבירה את יכולתו להתמודד עם אתגרים בממדים השונים. בנוסף, טכניקות פשוטות וקצרות של הרפיה ואיזון שליטה גופנית יכולות להפיג את המתח הגופני במהלך יום העבודה.

• התאמת אופי העבודה - במידת האפשר, התאמת אופי העבודה בתאום עם המנהל עשויה לאפשר ארגון יעיל יותר של הזמן, הגדרת מטרות ריאליות, בניית לוח זמנים מאוזן, בחירת סדר עדיפות נכון של משימות ובניית תהליך של האצלת סמכויות.

• "ריחוק" או ניתוק פסיכולוגי - מדובר בניתוק מהעבודה או פסק זמן ממחשבות ורגשות הקשורים לעבודה בזמן שלאחר שעות העבודה. השימוש בתקשורת אלקטרונית שהופכת את העובד לזמין למערכת העבודה לאחר יום העבודה, מקשה על התאוששות והפגה ומחמירה תופעות של שחיקה.

• שינוי התרבות הארגונית - בניית תרבות ארגונית של פתיחות, תקשורת, ותמיכה מאפשרת לפתח קשר בריא בין עובדים, עמיתים ומנהלים, שיאפשר לא רק זיהוי מוקדם של סימני שחיקה ברמה הפרטנית והארגונית אלא גם מניעה או צמצום של תופעה זו.

• פנאי - שימוש נכון בפנאי בעזרת תחביבים באופן שיאפשר לפרט "התמלאות" חברתית, רוחנית, אינטלקטואלית או רגשית.

• איזון מול המשפחה - המודעות למתח האפשרי בין המחויבות לעבודה ולמשפחה מחיבת ניסיונות לאזן בין שתיהן. מתח זה מוכר כאחד המשפיעים ביותר על רמת השחיקה של הפרט.

זכרו להניח את הכוס למטה מידי פעם!

מיכל שטיין יועצת ארגונית בעלת העסק  The Bigger Change